English | עִברִית | 简体中文 | Français
‘הנה’ הוא ספר לימוד ותירגול המציע תוכנית לימודים חדשנית למבוא לעברית המקראית. התוכנית מציגה את חומר הלימוד בסדר המקל על הלימוד וההוראה ומקנה את הכלים הטובים והיעילים ביותר, שיאפשרו לתלמידים קריאה עצמאית בטקסט המקראי.
כרך א’ מציג במחציתו הראשונה את הנושאים הדקדוקיים שאינם תלויים בפועל, ובמחציתו השניה את צורות ה’יקטל’ וה’קטל’ של בנין קל והגזרות השונות.
כרך ב’ממשיך במחציתו הראשונה בהצגת צורות המקור, הצווי והבינוני של בנין קל, ובמחציתו השניה מטפל ביתר הבנינים על צורותיהם וגזרותיהם השונות.
‘ארגז הכלים’ כולל רשימות מלים שכיחות (שמות, מלות יחס, פעלים) בנטייתן יחד עם טבלאות נטייה לבנינים ולגזרות, טבלאות נתוח ועוד.
לתשומת לבכם:
כדי להתחיל ללמוד ב ‘הנה’ צריכים התלמידים להכיר את ה א-ב העברי והתנועות, ולהיות מסוגלים לקרוא עברית (גם אם ללא הבנת הנקרא)
לנוחותכם, תוכלו למצוא באתר זה 10 שעורי ‘אלף -בית בדרך המעשית’ ללימוד הקריאה – ללא תשלום
‘הנה’ מציע תוכנית לימודים חדשנית, בסדר ההוראה, בגישה ובאופן הצגת החומר הנלמד. ‘הנה’ מאזן את שני המרכיבים ההכרחיים בהוראת המבוא לכל לשון: הצגת אוצר המלים והדקדוק השכיחים ודרוג החומר באופן המאפשר הוראה ולמידה קלות יותר. תוכנית ‘הנה’ יוצרת, מעודדת ומבטיחה חווית למידה ברמה גבוהה אך לא מאיימת. במסגרת זו מקבלים התלמידים רק את המידע הנחוץ לרמת המבוא, בעוד שפרטי הפרטים הבלשניים נדחים לשלב מאוחר יותר, אם וכאשר יבחרו להמשיך. הדגש מושם על הצגת התמונה הרחבה של העברית המקראית והתנהגותה, כמו גם על הקניית המיומניות והכלים הטובים והיעילים ביותר, שיאפשרו לתלמידים לגשת בהקדם לטקסטים ברמת קושי סבירה.
תוך לימוד ב’הנה’ מכירים התלמידים את אוצר המלים השכיח המוגש ב’ארגז הכלים’, ולומדים למצוא את דרכם בלקסיקון לערכי המלים הפחות שכיחות. הם מבינים את כללי הדקדוק החשובים ומגיעים בעזרתם להבנת הטקסטים המקראיים הנלמדים. מיומנותם נבנית בהדרגה תוך חשיפה רחבה לדוגמאות מן הפרוזה ומן השירה המקראיות ועבודה על תרגילי תרגום מרובים מתוכן. כל אלה נתמכים ב’ארגז כלים’ המכיל: רשימות מלים שכיחות בנטייתן (שמות, מלות יחס וכו’), רשימות פעלים שכיחים[1]בנטייתם המסודרים על פי הצורה והבנין, מגוון טבלאות נטייה, טבלאות ניתוח, ועוד. כללי הדקדוק, ‘ארגז הכלים’ והלקסיקון תומכים בתלמידים בדרכם לקריאה עצמאית של הטקסט המקראיוהבנתו .
לכל אורך תוכנית הלימודים של ‘הנה’ מוצגים ומתורגלים המלים השכיחות והדקדוק היסודי באמצעות קטעים מקראיים מקוריים. עד כמה שמאפשרת תוכנית מדורגת, נעשה נסיון לכלול בספר לימוד זה קטעים משמעותיים, ידועים ומכוננים ההולמים כל שלב ושלב. מן ההתחלה, וככל שהם מתקדמים, מוצאים התלמידים סיפוק ועידוד רב כאשר הם מצליחים לקרוא ולהבין את הטקסט העברי המקורי שאותו אולי הכירו עד עתה רק מקריאת התנ”ך בתרגום אנגלי , באמצעות הספרות והשירה בלשון האנגלית שבהן מהדהד המקרא, מהאזנה לזמרה ליטורגית המבוססת על קטעים מתורגמים מן המקרא, ואפילו מהאזנה ללא הבנה מרובה לקריאת התורה ולתפילה.
מעבודתי כמתרגמת (מן הספרות הערבית) למדתי שאין תרגום מושלם לשום יצירה ספרותית, ובודאי לא לטקסט כה עשיר, מרובד וטעון תאולוגית כזה המקראי. מטרה חשובה של ‘הנה’ היא על כן, לשכנע את התלמידים (במיוחד אלה המכירים היטב את התנ”ך בלשונם) שלא להסתמך על תרגום מועדף אחד בלבד. ‘הנה’ מציע מבחר מתוך התרגומים הקיימים בדפוס. התרגומים המוצעים מציגים מגוון סגנונות ופרשנויות אפשריים. הלומדים בתוכנית ‘הנה’ ונחשפים אגב כך לבעיות בתרגום, מפתחים מיומניות המאפשרות להם להתחיל לבחון ולהעריך באופן עצמאי ובעין בקורתית תרגומים שונים של המקרא.
סדר הוראת הנושאים הדקדוקיים ב’הנה’, שאיננו זה המקובל בספרי הלימוד לעברית מקראית, הוא אחד ממעלותיה של תוכנית לימוד זו. סדר מיוחד זה נקבע לאחר נסיונות מרובים, תוך מתן עדיפות לשכיח, אך בה בעת גם תוך התחשבות באופים של הנושאים הדקדוקיים: עד כמה הם עצמאיים וניתנים ללמידה ללא תלות בנושאים דקדוקיים אחרים, או עד כמה הם תלויים בנושאים אחרים ועליהם להילמד רק בעקבותיהם. כך למשל, נפתח ‘הנה’ בהצגת נושאים בסיסיים שאינם תלויים בפועל (כינוי הקנין, מין, מספר, מלות יחס, סמיכות וכיוצ”ב) הנלמדים במסגרת המשפט השמני. הצגת הפועל, למרות היותו ה’שחקן’ הראשי בטקסט המקראי, נדחית עד אשר נלמדים כל הנושאים הדקדוקיים שאינם תלויים בו. בשלב שבו מוצג הפועל (ממחצית כרך א’ ואילך), מכירים כבר התלמידים אוצר מלים נכבד ויסודות דקדוקיים חשובים, המאפשרים להדגים את הפועל ולתרגלו במובאות עשירות ומענינות יותר.חלק ניכר מתוכנית ‘הנה’ מוקדש לבנין ‘קל’ : צורות ה’יקטל’ וה’קטל’ [2] ובעקבותיהם צורות המקור, הצווי והבינוני [3]. הרבה ממה שנלמד בפירוט ובהקפדה באמצעות ה’קל’ ניתן להעברה בהוראת הבנינים האחרים הנלמדים משום כך, ביתר קלות ובקצב מהיר יותר בסיומה של התוכנית [4].
עיקר החידוש בתוכנית ‘הנה’ הוא הדרך שבה מוקנים הפועל המקראי וזמניו. אני מבקשת להדגיש שהצגת צורות הפועל ופענוח הוראתן ב’הנה’ איננה בהכרח עלפי הידוע במחקר הבלשני על גלגול הצורות ומשמעויותיהן. המטרה כאן איננה לתת ידע תאורטי, הסטורי, אלא לספק הדרכה מעשית שתביא את התלמידים בהקדם האפשרי לפענוח הטקסט כפי שהוא מונח לפנינו. כך, למשל, ה’הכרות’ הראשונה עם צורת ה’יקטל’ (שעור 25) הינה רחבה במיוחד, נעשית באמצעות דוגמאות מקראיות שונות ומציגה את מגוון הוראות הצורה על ציר הזמן ובמודאליות,: הווה, עבר, עתיד, מתן הוראה, בטוי לתנאי, ייחול, חשש, וכיוצ”ב’. כל דוגמאות ה’יקטל’ הללו מיתַּרגמות כמובן לזמנים שונים בלשון האנגלית. הכרות ראשונה ומבלבלת זו היא מכוונת, ומטרתה להבהיר לתלמידים שצורת הפועל אינה מורה בהכרח על זמן מסויים, ושאין הם יכולים לצפות למערכת זמנים ברורה וחד משמעית הדומה למוכר להם מלשונם. בשעור הבא (26) מצטמצמת המבוכה והתלמידים לומדים לזהות את צורת ‘יקטל’ שמקדימה אותה ו’ העבר [5] – צורת ‘וַיּקטל’ שהיא צורת הפועל השכיחה ביותר, והוראתה החד משמעית – העבר. המקרים השכיחים פחות של ‘יקטל’ (ללא ו’ העבר), והאפשרויות השונות לפענוחם ותרגומם נידונים בתורם (שעורים 27-28), ותמיד תוך התחשבות רצינית בהקשר! לסיכום, מקבלים התלמידים כלי עזר – מודל פשטני לזמנים ולהוראות המודאליות של ה’יקטל’ . צורות הפועל האחרות מוצגות גם הן באופן דומה.
הדקדוק חשוב מאוד בעת רכישת כל לשון חדשה בגיל מבוגר, ואמנם, ‘הנה’ עוסק בעיקר בהקניית כללי הדקדוק של העברית המקראית. יחד עם זאת, חשוב מאד גם לחזור ולעורר בתלמידים פתיחות כמו-יַלְדית ללשון, פתיחות המאפשרת למלא את החסר ולהבין את הלא ידוע מתוך ההקשר. בכל שלב ולשלב , וגם מעבר לרמת המבוא, ניתן להפיק תובנות לא מעטות הנוגעות להוראת צורות הפועל מתוך ההקשר. משום כך, מתבקשים התלמידים לשלב תמיד את הידוע להם בדקדוק ובאוצר המלים יחד עם המידע, שאותו הם יכולים לשאוב מן ההקשר, כדי להגיע להבנה טובה של כל קטע נלמד.
בעת לימוד מערכת הפועל וההתקדמות בלימוד הגזרות השונות בכל בנין, ניתנות ב הוראות צביעה מדוקדקות ל’ארגון’ שפע המידע ב’ארגז הכלים’. הפעלים המופיעים בסדר ה א-ב בטבלאות הפעלים השכיחים, נצבעים כל אחד על פי הצבע שנקבע במפתח הצבעים לכל גזרה. הטבלאות ה’צבעוניות’ ממחישות את מורכבות המערכת, אך מקלות מאוד על זהוי התנהגותם של הפעלים השונים על פי צבעם-גזרתם והפנמתה.
אני ממליצה לא ללמד את תוכנית ‘הנה’ בקצב אטי מדי. אין לנסות ולהגיע לבקיאות וכשירות מושלמות בכל שלב ושלב. כדאי להתקדם בקצב של ‘שלשה צעדים קדימה וצעד אחד אחורה’, שכּן, כל צעד נוסף מאפשר קריאת קטעים מורכבים יותר ואִתם, תירגול של נושאים חדשים יחד עם חזרה על נושאים קודמים. בדרך זו, גם תלמידים מתחילים וגם כאלה שיש להם ידיעות קודמות כלשהן בעברית קלאסית או מודרנית, ימצאו בשיעורים ענין ואתגר.
ב 14 השנים שבהן פיתחתי את תוכנית ‘הנה’, שאבתי הרבה מנסיוני כמורה ומפתחת תוכניות לימודים בעברית מודרנית, ומלימודַי בנושא רכישת לשון והוראתה. נסיון זה תרם לא מעט לקביעת המטרות, הגישה, סדר העדיפויות ושיטת ההוראה של התוכנית. ואולם, בהוראת שפות קלאסיות המטרה היא בעיקר ‘פסיבית’ – קריאת טקסט והבנתו ולא התיקשורת. משום כך היה עלי לברור היטב ולא ליישם ב ‘הנה’ כל מה שנכון להוראת שפה מודרנית, שהתיקשורת היא אחת ממטרותיה החשובות. למשל, למרות שבתחילת התוכנית[6] נכלל מעט תרגול באמצעות מעֵין ‘שיחות’, אין כאן כל כוונה לטפח יכולת שיחה, אלא רק להמחיש את הנלמד, לתת אפשרות להשמיע את הדברים בקול רם, לגוון ולהכניס מרכיב קליל יותר לתוכנית התובענית.
תוכנית ‘הנה’ נוסתה בהצלחה הן במסגרות אקדמיות והן בכאלה שאינן אקדמיות. תלמידים ומורים יגלו תוך כדי לימוד והוראה ש’הנה’ הוא ספר לימוד המגיש בדרך טובה ויעילה את נושאי המבוא לעברית המקראית ומעניק ללומד תוך זמן סביר את הסיפוק שבהישג – קריאה, והבנה של חלק גדול מתוך הטקסט המקראי, הערכתו וההנאה ממנו.
את העקרונות המנחים את תוכנית ‘הנה’ תוכלו למצוא במאמרַי בעברית ובאנגלית.
להלן תוכלו למצוא פרטים רבים נוספים ועצות לתלמיד ולמורה על ‘הנה’ועל דרכי הלימוד וההוראה בו.
[2] כרך א’ – שעורים 24-44
[3] כרך ב’ – שעורים 1-10
[4] כרך ב’ – שעורים 11-23
[5]מונח חדש המחליף את אלה המקובלים.
[6] רק במחצית הראשונה של כרך א’